סודות ההודיה
- vrache
- 4 באוג׳ 2025
- זמן קריאה 4 דקות
באחד מימי השישי בשנה שעברה השתתפתי ב"יום המורה" בבית הספר בישוב שבו אני מתגוררת.
ההורים, בהנחיית הנהגת ההורים במושבה, לקחו חלק פעיל בהכנת סעודת הוקרה לצוותי החינוך בישוב, מסורת שהתחיל בשנים האחרונות. הגענו לבית הספר על מנת להעביר פעילות בנושא "תודה". על מנת שהילדים ילמדו על חשיבות הוקרת התודה. לכאורה, זהו נושא פשוט וברור.
אחת השאלות ששאלנו את הילדים, במסגרת השיעור, היתה: "למה חשוב להגיד תודה?"
החשיבות של המילה תודה היא מאוד עמוקה ובעלת משמעות נרחבת ומקבלת תפניות מעניינות הן במדע והן בתורת הקבלה. וכשם שהרחבתי את היריעה בפני הילדים אני רוצה לשים דגש על כך גם כאן.

למה חשוב להגיד תודה?
למעשה, אמירת תודה חשובה גם לאדם שמקבל את התודה וגם לאדם שאומר אותה.
לאדם שמקבל את התודה חשוב לקבל תודה, כי מראים לו שרואים אותו, שמעריכים אותו, שהוא לא פעל לריק. וגם עבור האדם שאומר תודה.
אמירת התודה אולי מובנת ככל שזה נוגע לילדים שלנו, אבל נשכחת לפעמים כשזה נוגע אלינו המבוגרים.
ולמעשה זהו נושא נחקר ביותר בשנים האחרונות ומכיל בחובו סודות רבים, שלא כולם מכירים.
מיהו האדם שאומר תודה?
אדם שאומר תודה הוא אדם בעל הכרת הטוב. הוא אדם שמבין שיש צורך להחזיר למי שנתן לך משהו.
אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לא להיות אגואיסטים, לא לחשוב שהכל מגיע להם. כהורים, לא נעימה לנו הסיטואציה שבה שאנחנו קונים להם ונותנים להם משקיעים במתנה זמן וכסף ובסוף זה מתקבל כמובן מאליו. לכן, כאשר שאלתי את הילדים מה אומרים כשמקבלים מתנה? אחד מהם ענה – "תביא עוד", חייכתי. אבל בשורה התחתונה, אנחנו ממש לא רוצים לשמוע תשובה כזו מילד. מי רוצה ילד כזה תאוותן?
אולי נרצה ללמד אותו להסתפק במועט? לא לצבור עוד ועוד מתנות שנשכחות יום למחרת. ללמד אותו את הערך של הנתינה, הנתינה חזרה והערך של להיות זה שנותן. ללמד את שמחת הנתינה חזרה. אמירת תודה היא נתינה חזרה. אנו יודעים שמי שנותן בסופו של דבר הופך להיות אדם בעל אינטליגנציה ריגשית גבוה, ופרט מועיל לחברה בה הוא חי. יתרונות עצומים שנובעים רק מעצם היכולת של אדם להוקיר תודה.
תודה ומדע
מסתבר שהמדע חקר את אמירת התודה, והמחקרים שיצאו מפתיעים מאוד.
הפסיכולוגים רוברט אמונס ומייקל מקאלו הראו במחקרם איך הכרת תודה והערכה של הטוב תורמות לאושר ולאיכות החיים שלנו. במחקר שביצעו חילקו את המשתתפים ל-2. לקבוצה הראשונה נאמר: ״יש הרבה דברים בחיים, קטנים וגדולים, שאנחנו יכולים להעריך ולהכיר עליהם תודה. כתבו כל יום חמישה דברים טובים שקרו לכם היום. אלו לא חייבים להיות בהכרח דברים עמוקים במיוחד, אפשר לכתוב גם על הנאות קטנות כמו 'הקפה שלי הבוקר היה פשוט נפלא' ואלו יכולים גם להיות דברים גדולים - כמו תודה רבה שאני בריאה". ואילו החצי השני של המשתתפים הורו לכתוב מה הם עשו באותו היום. בכל מקרה, מדובר היה סך הכל בכמה דקות ביום.כשעקבו אחריהם לאורך זמן, החוקרים גילו תוצאות מרחיקות לכת. חברי הקבוצה שהכירה תודה לא רק למדו להעריך את מה שקורה, אלא גם היו מאושרים יותר. בנוסף, הם היו החלטיים, נמרצים ואופטימיים יותר. החוקרים הופתעו לגלות שהם גם נהיו יותר נדיבים, נהנו משינה טובה יותר, עשו יותר ספורט והיו חולים הרבה פחות!
בספרו, "Thanks!: How Practicing Gratitude Can Make You Happier", שכתב על סמך מחקרים שנעשו בהשתתפות אלפי בני אדם, ע"י מס' חוקרים במקומות שונים בעולם. עולה המסקנה העיקרית שתרגול הכרת תודה יכול לשפר את מדדי האושר ב-25%.
במחקר מרתק אחר שבוצע ב2016 באונ' בלומינג אינדיאנה בארה"ב, אספו כ-300 משתתפים בוגרים, שפנו לייעוץ נפשי במסגרת האוניברסיטה. היה זה לפני המפגש הטיפולי הראשון וכולם דיווחו על תפקוד נפשי נמוך ובעיקר על עניינים הקשורים לדיכאון וחרדה.
הם חולקו ל-3 קבוצות. כל המשתתפים קיבלו ליווי רגשי. משתתפים בקבוצה אחת נתבקשו לשלוח מדי שבוע מכתב של הכרת תודה לאדם אחר, במשך 3 שבועות. משתתפי קבוצה שניה נתבקשו לכתוב על המחשבות העמוקות שלהם בנוגע לחוויות שליליות שחוו וקבוצה שלילית לא נתבקשה לכתוב כלום.
המחקר גילה שבהשוואה לשאר הקבוצות, הקבוצה הראשונה שהוקירה תודה, דיווחה על רמות תפקוד מנטלי גבוהות משמעותית, גם 4 שבועות וגם 12 שבועות לאחר תרגול הכתיבה.
כלומר באופן מפתיע אנשים שאומרים תודה הם אנשים שמחים ומאושרים יותר.
אבל כיצד אפשר להבין את הקשר הזה?
אנשים שמוקירים תודה, אלו אנשים בעלי הכרת הטוב. הם יודעים לשים דגש על הדברים החיובים, לראות את החצי כוס המלאה, ולציין אותם. ומסתבר שמספיק לציין אותם כדי שנרגיש טוב יותר. מדוע?
זוכרים את הכתבה במהדורה הקודמת של המושבה על הפיזיקה הקוואנטית? כי מה שנתמקד בו זה מה שחשוב – הודיה גורמת למיקוד בטוב. וכשטוב לנו – המציאות נהיית טובה ושמחה.
האם המסקנה היא שבכל פעם שאומרים תודה הופכים למאושרים ?
לא. הודיה היא תרגול לאורך זמן. אלא שלהודיה יש סוד נוסף.
שימו לב, הודיה למעשה היא לא אמירת תודה, אלא הרגשת תודה.
כאשר אדם ממש מצליח להרגיש את התודה: הוא ירגיש מאושר לאורך זמן, הוא יתמקד בטוב, הוא יצליח להוציא את עצמו מעצב, חרדה וכעס. כי כשמרגישים רגש אחד (הודיה) אי אפשר להרגיש רגש נוסף.
אז מה צריך לעשות כדי להרגיש הודיה?
ניתן לעשות את התרגיל שהוצע במחקר של אמונס: בכל יום, לפני שהולכים לישון או בבוקר, כתבו או חישבו על 10 תודות בפירוט רב – לדוגמא: אני מודה על שקמתי בבוקר ואני בריאה. אני מודה על השמים הבהירים. אני מודה על האנשים בחיי – על אמא שלי, על אחותי... אפשר להניח יד על הלב בזמן שאתם אומרים זאת כדי להתחבר ללב.
ניתן להשתמש בשיטה זו אפילו אם מרגישים שעולה חרדה – לזכור על מה אני מודה. זכרו שרגש של הודיה לא יכול לשכון בכם בנוסף לרגש אחר. בכל פעם אפשר להרגיש רגש אחד בלבד.
ומה לגבי היהדות?
הידעתם שהמילה יהודי נגזרה מלשון הודיה?
היהודי ברגע שפותח את העיניים אומר תפילה " מודֶה / מודָה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". ויש סיבה שאומרים בשנייה הראשונה שפותחים את העיניים. ברגע ההתעוררות לוקח לנו כמה זמן עוד להתאפס.
כלומר שהמוח עדיין פועל על תדרי התת מודע. בתדרים אלו כל מה שנגיד, יכנס לתוך התת מודע שלנו וישפיע לנו על היום. וכך אפשר לתכנת את התת מודע שלנו ליום נעים של הוקרת תודה וראיית הטוב.
מפתיע? אנשי עסקים אפילו משתמשים בשיטה זו על מנת לתכנת ההרגשה שלהם במהלך היום וכך מחזקים את היכולות המנטליות שלהם.
יוצא שחיבור להודיה הוא חיבור לשמחה שלנו, חיבור למקורות שלנו. ולמהות האמיתית שלנו.
ומהי המהות האמיתית שלנו? קראו את הפוסט הבא בבלוג שלי, כאן באתר.
תודה לכם שקראתם 😊
פורסם במגזין המושבה, במהדורת ינואר 2023
רחלי רביב גרינברג, בעלת B.SC במדעי המחשב ומתמטיקה, MBA במנהל עסקים. מחברת הספר "נבראנו בצלמו" מרצה לתודעה גבוהה מנחת NLP ומנהלת הקהילה הקוואנטית בפייסבוק





תגובות